מוסך סלוה וודים בע"מ נ' גנטיוק

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע 2 שיקים, אחד ע"ס 1,000 ש"ח (זמ"פ 12.5.09) והשני ע"ס 4,000 ש"ח (זמ"פ 20.5.09), שמשכה המבקשת, מרגריטה גנטיוק, לפקודת המשיבה, מוסך סלוה ודים בע"מ. השיקים חוללו על ידי הבנק הנמשך, הראשון בשל קבלת הוראת ביטול, והשני בשל העדר כיסוי, והוגשו לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 1614442095).

2.ההתנגדות נתמכה מלכתחילה בשני תצהירים, האחד של המבקשת עצמה, והאחר של מר אלכס רוגינסקי (להלן – "אלכס"); אולם, משבדיון התברר, כי המבקשת אינה מבינה עברית, ולא הובא מתורגמן, משכה המבקשת את תצהירה, ורק אלכס נחקר.

3.אלה עיקרי העובדות על פי תצהירו של אלכס:

א.ביום 15.2.09 הכניס את רכבו למוסך המשיבה ביום 15.2.09 לצורך החלפת מנוע, במחיר מוסכם של 5,500 ש"ח. התיקון נועד להימשך 3 ימים, אולם בפועל הוחזק הרכב במוסך 21 יום, ואלכס נאלץ לשכור רכב חלופי, בעלות של 2,400 ש"ח.

ב.לאחר כשבועיים וחצי, ביקש אלכס לקבל את הרכב אולם לא יכול היה, שכן נציגי המשיבה הודיעו לו, כי התגלה ברכב קצר חשמלי, והרכב יהיה מוכן 3 ימים לאחר מכן. במועד המיועד דרשה המשיבה 9,500 ש"ח, במקום המחיר המוסכם, כתנאי לשחרור, ועל כן שילם לה אלכס את המחיר שנדרש, ב-2 שיקים שסכומם הכולל 3,250 ש"ח (אחד ע"ס 2,250 ש"ח, והאחר ע"ס 1,000 ש"ח), ומזומנים בסך 6,250 ש"ח, אותם לווה מחברת אשראי חוץ בנקאית. צורפה הסכם הלוואה בסך 10,000 ש"ח, מיום 19.2.09. חרף תשלום הסכום האמור, הוציאה המשיבה חשבונית על סך 4,300 ש"ח, בלבד (להלן – "החשבונית הראשונה של המשיבה"). החשבונית הראשונה של המשיבה, מיום 23.2.09, צורפה כנספח ב' לתצהיר.

ג.ביום בו נטל אלכס את הרכב, ובעוד הרכב עומד ליד מקום עבודתו, החל הרכב לבעור. הרכב נלקח חזרה למוסך המשיבה, לאחר שבעל המוסך התנצל ואמר כי האש נגרמה בשל קצר חשמלי, והמשיבה תתקנו על חשבונה. לאחר התיקון, דרשה המשיבה תשלום סך 5,000 ש"ח, כתנאי לשחרור הרכב, ואלכס נאלץ למסור למשיבה 2 שיקים של המבקשת, הם השיקים נשוא תיק זה. גם הפעם, הוציאה המשיבה חשבונית על חלק מהסכום בלבד, בסך 4,000 ש"ח (להלן – "החשבונית השניה של המשיבה"). החשבונית השניה של המשיבה, מיום 10.3.09, צורפה כנספח ה' לתצהיר.

ד.בשל תקלות חוזרות ונשנות, לקח אלכס את הרכב למוסך אחר, מוסך חכים, שם נאמר לו שהתיקונים שבוצעו היו חלקיים בלבד, והוא נאלץ לשלם עוד למעלה מ-8000 ש"ח עבור תיקון משלים. צורפו 2 חשבוניות, האחת ע"ס 3,465 ש"ח מיום 7.4.09 (להלן – "החשבונית הראשונה של חכים"), והאחרת ע"ס 4,978 ש"ח מיום 6.7.09 (להלן – "החשבונית השניה של חכים"). גם מאז ועד היום ממשיכות תקלות שנגרמו בעקבות אותה דליקה.

4.לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ. Warner Home Video, פד"י מ"ו (2) 273, בעמ' 277-278, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום:

"אכן, הדין הוא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה...

"בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן...

...עליו לטעון את העובדות המבססות את הגנתו. עובדות אלה, אם עברו את מכשול החקירה הנגדית, מוחזקות כנכונות, ובית המשפט בוחן על יסוד הנחה זו, אם קיימת אפשרות שהנתבע יזכה במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל. יפים לכאן דברי בית המשפט בע"א 469/87, אשר בהתייחס להלכה הנ"ל אמר, בעמ' 121:

'אך יש להוסיף ולהדגיש, כי באומרנו "בהנחה שהעובדות נכונות" אין כוונתנו להנחה בעלמא. כך, למשל, יכול שההנחה העובדתית שטוענים לה תקרוס לחלוטין בעת החקירה הנגדית של המצהיר... כך גם יכול שההנחה העובדתית הנטענת תקרוס אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת כאשר בחינתו של החומר אינה מצריכה לבחון שיקולי מהימנות, וכאשר אין אנו נדרשים להכריע בין גירסאות נוגדות, אלא עניין לנו בגירסה אחת, המופרכת מעצמה'."

5.נדירים יחסית הם המקרים, בהם כתוצאה מחקירה נגדית אכן קורסת מאליה גרסת ההגנה, אולם זהו אחד מהם. בחקירתו של אלכס, התגלו בקיעים חמורים בגרסתו, הוא סתר את עצמו מספר פעמים, והמסמכים שצירף הוא-עצמו סותרים את עיקרי גרסתו, כדלקמן:

א.בתצהיר (סע' 1) נטען, כי מדובר ברכבו, בעוד בחקירה (עמ' 3 שורה 12) התברר, כי הרכב הוא של המבקשת.

ב.בתצהיר (סע' 1, 2) נטען, כי הרכב הוכנס למוסך ביום 15.2.09 והוצא לאחר 3 שבועות, כאשר 3 שבועות לאחר הכנסתו למוסך נאלצו אלכס והמבקשת ליטול הלוואה לשם תשלום הסכום שנדרש עבור התיקון (סע' 9 לתצהיר). עם זאת, ההלוואה נלקחה ביום 19.2.09. מועד לקיחת ההלוואה תואם את מועד החשבונית הראשונה של המשיבה, שהוא 23.2.09, אולם לא את טענת אלכס בחקירתו (עמ' 7 שורה 27), כי הרכב שוחרר למעשה ביום 10.3.09 (הוא מועד החשבונית השניה של המשיבה).

ג.בתצהיר (סע' 6) נטען, כי הסך של 9,500 ש"ח נדרש מאלכס, שעה שבא לקבל את הרכב (בתוך 18 ימים, כאמור), כתנאי לשחרור הרכב, בעוד הרכב מעוכב עד לתשלום. בחקירה טען אלכס, ראשית, כי הסכום נדרש טלפונית מהמבקשת (עמ' 4, שורה 14), ושנית, לאחר שעומת עם מועד לקיחת ההלוואה, כי את הסכום שילם בכלל תוך כדי תקופת התיקון (עמ' 5 שורה 10), ולצורך התיקון, אם כי לאחר מכן שב וחזר בו (עמ' 5 שורה 17). מדובר בגרסאות מנוגדות, קוטבית, ובפרט מהותי של סיפור הדברים.

ד.בתצהיר (סע' 17) נטען, כי עבור תיקון השריפה נדרש לשלם 5,000 ש"ח, ומסר את 2 השיקים שהוגשו לביצוע, בעוד המשיבה מוציאה חשבונית רק על סך 4,000 ש"ח. ברם, מתברר כי השיק הראשון שהוגש לביצוע, ע"ס 1,000 ש"ח, מופיע בכלל בחשבונית הראשונה של המשיבה, שהוצאה עבור תיקון המנוע (נספח ב' לתצהיר).

ה.בחקירתו טען אלכס, כי השיק הראשון המופיע בחשבונית הראשונה של המשיבה נפרע, והשני לא, שכן השיק השני מאוחר לשריפה, והוא ביטלו לאור התקלות החוזרות ונשנות (עמ' 5 שורות 27-30). ברם, לגרסתו היתה השריפה ביום 10.3.09 (עמ' 7 שורה 27), והחשבונית הראשונה של חכים היתה ביום 7.4.09, בעוד השיק הראשון (שנפרע!) היה לזמ"פ 12.4.09, חודש תמים לאחר השריפה, ובכל מקרה, לאחר התיקון הנוסף במוסך חכים. לפי שיטתו, היה עליו לבטל גם את השיק הראשון.

ו.בחקירתו טען אלכס, כי לשיק השני לא היה כיסוי בשל העובדה ששילם למוסך חכים (עמ' 6 שורה 25). אולם, החשבונית הראשונה של חכים הוצאה ביום 7.4.09, בעוד השיק היה לזמן פרעון 20.5.09, ולא הוסבר הקשר בין הדברים. יתר על כן, לכאורה לפי גרסתו, ולאור הטעם לביטול השיק הראשון, ע"ס 1,000 ש"ח – היה עליו מקל וחומר לבטל גם את השיק השני, שסכומו 4,000 ש"ח, אלא שהוא חולל מסיבת העדר כיסוי, בלא שבוטל.